#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקכט. האם צריך והאם נוהגים לכתוב ""מהיום"" ומדוע 1) במתנת מהיום<br>אם מתי בלא קנין 2) במתנת מהיום אם מתי עם קנין 3) בגט? "	"1) לרבי יהודה צריך. דבלא מהיום לא נתן כלום דאין מתנה לאחר מיתה. לרבי יוסי אין צריך שזמנו של שטר מוכיח עליו. ופסק רב הלכה כרבי יוסי. כתב הרשב""ם (ד""ה מוכיח) שהגאונים אמרו שנוהגים בישיבות לכתוב מהיום אפי' בממון וביאר הרשב""ם בשם ר""ח שכיון שראו שהסוגיא לקמן כר' יהודה <sup>רעט</sup> נהגו כמותו. ודעת הרשב""ם שאין צריך כיון שהלכה כר' יוסי <sup>רפ</sup>.<br>2) לרב נחמן ולרבא אין צריך. וכן פסק הרשב""ם. לרב פפי אם כתוב בראש השטר אקנייה ובסופו כתוב וקנינא מיניה, הוי ייפוי כח ע""י הקבין יתירא לקנות מהיום אבל אם כתוב בראש השטר וקנינא מיניה ובסופו כתוב ואקנייה משמע קנין אחד, דפרושי קא מפרש וקנינא מיניה והיאך שהרי הקנה לנו, וצריך לכתוב מהיום.<br>3) נאמר בפרק המגרש אתקין רב בגיטין מן יומא דנן לאפוקי מדרי יוסי. וביאר הרשב""ם שרב לא חזר בו ממה שאמר שהלכה כרי יוסי אבל בגט אשה הואיל ואין בו דבר קנין משום הכי אתקין לרווחא דמילתא משום חומרא דעריות <sup>רפא</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רעט. ו הרא""ש  (סי' מב)  ביאר ראייתו דהא רבא קא מיבעיא ליה אליבא דר' י הודה ואי לית הלכתא כוותיה מה נפק""מ. ודחה הרא""ש שאין ראיה מכאן דאפילו לר' יוסי מיבעי ליה היכא דאין כתוב זמן בשטר.
<br>רפ.  והרשב""א כתב שיש מי שאומר שרב חזר בו מכך שפסק כר' יוסי וראה דברי ר' יהודה והיינו דאתקין בגיטין כותיה. והרשב""א דחה דבריהם.
<br>רפא.  ברא""ש כתב משום חומרא דעריות וגם אין בו דבר קנין. וכבר העיר הרש""ש שברא""ש משמע שהם שני טעמים ואילו הרשב""ם כתב את שני הטעמים כאחד. וברשב""א כתב שלגבי גט אתקין לכתחילה לרווחא דמילתא דאי קאי בית דינא דסבירא ליה כר' י הודה לא לפסליה. וראה בהערה הקודמת.</span>"	בבא בתרא קלו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תקל. כתב נכסיו לבנו מהיום ולאחר מיתה. מכר הבן ומת בחיי האב ואח""כ מת האב מי זכה בנכסים ומדוע? "	"לריש לקיש זכה לוקח שקנין פירות של האב לאו כקנין הגוף<br>והבן שמכר את שלו מכר. לרבי יוחנן לא קנה לוקח שקנין פירות של האב כקנין הגוף ומעכב את מכירת הבן. לרשב""ם יחזרו לשאר יורשי האב, שהבן סילק את עצמו בשעת מכירה וגם לא בא לידו שיוכל הלוקח לזכות מכחו. לריב""ם (בתוד""ה לא) יחזרו ליורשי הבן משום שבמיתת הבן נפלו הנכסים לפני בנו ממילא, וכשמת זקנו קנאם הבן בקבר ואחר כך ירשם בן הבן <sup>רפב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רפב.  והרשב""א כתב בשם מורו שבסוגיין מיירי בשמת הבן בחיי האב ומת בלא בנים שלא נגמרה לו המתנה, אבל אם היה בן לבן קנה לוקח דבן כרעא דאבוה וכשמת האב בחיי הבן נגמרה המתנה לבן, שבן הבן יורש מכח אביו, והילכך לוקח מוציא מיד בן הבן שהרי נגמרה מתנת האב ואפי' לר' יוחנן.</span>"	בבא בתרא קלו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקלא. לרבי יוחנן הסובר שקנין פירות כקנין הגוף מדוע הוצרכה תקנת אושא? 	"תירצו התוס' (ד""ה רבי יוחנן) דמיירי כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בפירות נכסיך ובפירות פירותיהם. עוד תירצו שקנין פירות דבעל לא הוי אלא מדרבנן ולא הוי כקנין הגוף ולכך איצטריך תקנת אושא <sup>רפג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רפג.  והרשב""א תירץ עוד דאין הכי נמי דלר' יוחנן לא איצטריכא לתקנת אושא אלא רק לר""ל, ואי נמי לר' יוחנן נמי איצטריכא להיכא שנתן מתנה לאשתו דקיי""ל דאין הבעל אוכל פירות.</span>"	בבא בתרא תוס' קלו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקלב. המוכר שדהו לפירות. האם הקונה מביא והאם קורא ומדוע? 	"לר' יוחנן מביא וקורא קסבר קבין פירות כקנין הגוף וקרינן ביה האדמה אשר נתת לי ה'. לריש לקיש מביא ואינו קורא קסבר קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי. רשב""ם פירש שבהבאה חייב דכתיב אשר תביא מארצך, שהרי שיעבד לו יניקת הקרקע לפירותיו, ואינו קורא שאינו יכול לקרות האדמה אשר נתתה לי. והתוס' (ד""ה מביא) הקשו על פירושו ופירשו שתיקנו מדרבנן להביא משום קנין פירות, אבל אינו קורא כדאמרינן לעיל פב,א משום דמיחזי כשיקרא או משום דאתי לאפקועי מתרומה ומעשר."	בבא בתרא קלו: ותוס'		
